היום הראשון בגן

• ספרו לילד בשקט מה צפוי לו — במילים פשוטות, בלי הפתעות חדות;
• אם אפשר, בקרו יחד בפגישת היכרות קצרה — לראות את הקבוצה ואת הגננת מראש;
• נסו כמה ימים לפני כן לקרב את השגרה הביתית לשגרת הגן;
• אספו את הציוד מראש, לא בבוקר בלחץ — כך פחות סיבות למתח מיותר.

רעיון טוב הוא להקצות לבוקר הזה יותר זמן ממה שנראה נחוץ. לחץ מועבר לילד כמעט מיד.

• קומו קצת מוקדם יותר מהרגיל, כדי שהבוקר לא יהפוך למרוץ;
• ארוחת בוקר רגועה — לא הבוקר המתאים לניסויים באוכל חדש;
• מצב רוח קליל וטוב חשוב יותר מתיק ארוז בצורה מושלמת;
• בדרך לגן — משהו מוכר ונעים: שיר אהוב, שיחה על מה שיקרה בערב בבית.

• בגדים ותחתונים להחלפה — לפחות סט מלא אחד;
• צעצוע אהוב או חפץ מהבית — משהו שיזכיר לילד את הסביבה המוכרת;
• בקבוק מים, מסומן בשם הילד;
• שאלון על הרגלי הילד ממולא, אם הגן מבקש אותו.

רשימה מפורטת יותר לכל יום — במדריך נפרד על ציוד לגן.

אופן הפרידה משפיע על מצב הרוח של הילד יותר ממה שנדמה.

• טקס קצר, חם וצפוי — למשל חיבוק ואותו משפט בכל יום;
• אל תמתחו את הפרידה — שכנועים ארוכים וחזרות למקום בדרך כלל רק מגבירים חרדה, לא מפחיתים אותה;
• דברו בשלווה ובביטחון, גם אם בפנים יש חרדה — הילד קולט את הטון מהר יותר מהמילים;
• אמרו תמיד בכנות מתי תחזרו — «אחרי ארוחת הצהריים» או «כשיחשיך בחוץ» ברור יותר מ«עוד מעט» מופשט.

דמעות, קפריזה קצרה לפני היציאה מהבית או בוקר קשה — לא סיבה לחשוב שהיום הראשון נכשל.

• אם הילד בוכה בפרידה — זו תגובה נורמלית, לא סימן אזעקה;
• תאמו מראש עם הצוות איך ומתי יעדכנו אתכם אם קשה לילד במהלך היום;
• נסו לא לבטל את היום בגלל דמעות בבוקר — בדרך כלל במהלך היום הילד נרגע ומשתלב בחיי הקבוצה;
• אם תגובות קשות חוזרות יום אחר יום בלי שיפור — כדאי לדבר עם הצוות על קצב הדרגתי יותר.